יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:ז׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

« יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:ו׳ יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:ח׳ »

7 אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם זֶה, אָדָם, יְהֵא קָרְבָּנְךָ דּוֹמֶה לְקָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה הַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ וְלֹא הִקְרִיב מִן הַגְּזֵלוֹת וּמִן הַחֲמָסִים, אַף אַתָּה לֹא תַקְרִיב מִן הַגְּזֵלוֹת וְלֹא מִן הַחֲמָסִים, וְאִם עָשִׂיתָ כֵן תהלים סט, לב: וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר.

פירוש יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:ז׳

7 זה אדם וכו'. ולכן כתיב אדם בכתוב ולא איש:

8 ומן החמסים. זה הנותן דמים וקונה ולוקח בחזקה:

9 ותיטב לה' וגו'. וזה נאמר על אדם הראשון כמו שדרשו בע"ג פ"א:

« יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:ו׳ יפה תואר על ויקרא רבה ב׳:ח׳ »